צילום אינטימי ואלבום משפחה

פרק זה ידון בצלמים שתיעדו מקרוב את חיי היומיום של בני משפחתם או של חבריהם הקרובים ביותר. בגלל הקרבה בין הצלמים למצולמים, העבודות מאופיינות באינטימיות רבה ובסיטואציות שלרוב נותרות מחוץ לטווח הראייה. החיבור בין היומיומי והאישי לבין ההצגה הציבורית(כתערוכה או ספר), ובין הצילום החובבני לקונטקסט האמנותי, קסמה לצלמים רבים, ואכן, נושא צילום המשפחה והצילום האינטימי תפס מקום מרכזי בשדה הצילום האמנותי בעשורים האחרונים של המאה ה-20 .העבודות הנידונות פה מרחיבות את הגדרת "אלבום המשפחה" מקשרי דם ישירים לקבוצות בעלות זיקה חברתית ותרבותית.


 נאן גולדין (1953. b, Goldin Nan )היא הצלמת האמריקאית הבולטת ביותר בז'אנר שבו אנו עוסקים. היא תיעדה במשך עשרות שנים את חייה האישיים ביותר עם משפחת החברים שלה. עיסוקה האובססיבי בתיעוד חבריה נבע, לטענתה, ממות אחותה, מתוך תחושה שהייתה יכולה להחזיק את זיכרון האחות בחיים אם רק היו לה מספיק תצלומים. ספריה ותערוכותיה מערבים בין האינטימי לציבורי, כששניהם שייכים לזמן ולמקום ספציפיים(ארצות הברית של שנות ה-80 .)בתצוגת השקופיות המפורסמת שלה, Sexual Of Ballad The Dependency( הבלדה על תלות מינית), שנוצרה בין 1979 ל-2004 ,הקרינה גולדין כ-700 שקופיות על רקע מוזיקה שבחרה. השקופיות הראו תמונות מחייה הפרטיים בשולי מנהטן עם חבריה, אותם כינתה "המשפחה החדשה" שלה. היא הציגה בתמונות נושאים אישיים הקשורים לילדותה, למאבקה בהתמכרות בסמים מאז גיל ההתבגרות וליחסי מין שחוותה. עבודתה של גולדין העלתה שאלות הנוגעות לפוליטיקה של המגדר: יחסי מין הומוסקסואליים, אלימות וניצול מיני והתעללות גופנית בתוך מעגל החברים הקרובים, לצד נושאים כמו התמכרות לסמים ולאלכוהול (כמו בתצלום battered being after month one Nan מ- 1984 ,שבו נראית גולדין מישירה מבט למצלמה, חבולה בעיניה חודש לאחר שהותקפה בידי בן זוגה).

נושאים אלה נקשרו בתצלומיה למגפת האיידס, שפגעה קשות בשנות ה-80 וה-90 בקהילה הלהט"בית בארצות הברית. גולדין הציגה לציבור את ההשפעות הגופניות הקשות של האיידס (ראו למשל: ,Gilles Kissing Gotscho Paris מ-1992 .)שאלות ונושאים אלה ניצבו במוקד של ויכוחים ציבוריים ערים בארצות הברית בנוגע ללגיטימציה שהתמונות העניקו כביכול לתרבות "סוטה", ולפיכך לעצם האפשרות להציגן בתערוכות אמנות.

התצלומים של נאן גולדין מספרים סיפור של דור שלם בארצות הברית בשנות ה-80 ,תקופה של מתירנות מינית לצד שמרנות ושינויים כלכליים שפגעו בשכבות רחבות באוכלוסייה. זהו סיפור על אופנה, טעם, מוזיקה, אמנות, ובתוך כל זה הקיום היומיומי והרצון לחגוג אותו, שמתחתיו מסתתרים הבדידות והמוות. עבודתה של גולדין משמעותית במיוחד משום שהיא מציגה את הנושאים לא מנקודת מבט אובייקטיבית, מקצועית ומרוחקת, אלא כרישום מנקודת מבט של מי שהייתה שותפה מלאה לאותם חיים הנראים בתמונות. עמדתה זו מסבכת את הצופה בתחושת מציצנות וקרבה השונות מצפייה ב"כתבה מצולמת" בעיתון, למשל. לעבודתה הייתה השפעה עצומה על דור של צלמים, בהם צלמי אופנה שאימצו את מראה הסנאפ-שוט הלא מהוקצע, את הפלאש הישיר, הצבעוניות הדחוסה ומראה תרבות הסמים.

nan-goldin-bruce-bleaching-his-eyebrows

nan-goldin-jimmy-paulette-on-david’s-bike,-n.y.c.

nan-goldin-joey-in-my-mirror,-berlin

nan-goldin-kenny-putting-on-make-up,-boston-1973

nan-goldin-suzanne-on-her-bed,-the-bowery,-new-york

nan-goldin-the-hug